גז"ד לשני חיילים שהאחד שרת כשוטר שח"ם (בעת הרלבנטית) ושהיו מעורבים בפרשת תקיפה של מתלונן ואבי

1.       כנגד הנאשמים הוגש בתאריך 3/10/11 כתב אישום כמפורט להלן:

1.1.    באישום הראשון, המיוחס לנאשם 1 בלבד, נטען כי בתקופה הרלוונטית שימש הנאשם כשוטר במשטרת ישראל.

בתאריך 11/6/10, בסביבות השעה 16:52 הגיעו הנאשמים לביתו של כוכב אור אפרת (להלן: המתלונן 1) ברכב ששימש את אמו של הנאשם 1 (להלן: הרכב) במטרה להתעמת עם המתלונן 1 בנוגע לדברים שנאמרו על חברתו של הנאשם 1.

עובר להגעתם למקום, התקשר הנאשם 1 לביתו של המתלונן 1 וביקשו לצאת החוצה.

בהגיעם לביתו של המתלונן 1, הלך הנאשם 1 עם המתלונן 1 אל  מאחורי הבית, ושם היכה אותו באגרופים ובעיטות בפניו ובפלג גופו העליון.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם 1, נגרמו למתלונן 1 דימום וכאבים בפיו, דימום מעל אפרכסת שמאל ובתעלת האוזן וכן חבלות נוספות. בהקשר לאישום זה, הואשם הנאשם 1 בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיפים 378 + 380 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: החוק).

1.2.    באישום השני, המיוחס לשני הנאשמים, נטען כי לאחר האירוע המתואר לעיל, יצאו בני משפחת המתלונן 1 מביתם.

הנאשמים נכנסו לרכב, כאשר הנאשם 1 נהג בו.

אביו של המתלונן 1, מר מרדכי אפרת (להלן: המתלונן 2) נעמד מול הרכב וצעק לעבר הנאשמים.

הנאשמים החלו בנסיעה תוך שהם פוגעים במתלונן 2 ומפילים אותו על מכסה המנוע של הרכב. לאחר מכן, נמלטו מהמקום ברכב לכיוון שכונת מגוריו של הנאשם 1, תוך שהמתלונן 2 שוכב על מכסה המנוע ונאחז בידיו בחלקו העליון. במהלך הנסיעה הנאשמים נסעו במהירות, שעלתה לפרקים על 50 קמ"ש, חצו צומת ברמזור אדום, סובבו את הרכב לשמאל ולימין וטיפסו על כיכרות תנועה וכל זאת כדי לגרום לנפילתו של המתלונן 2 מהרכב.

בסמוך לפינת הרחובות חטיבת הנח"ל ונהלל בחדרה, עצרו הנאשמים את הרכב והורידו בכח את המתלונן 2 ממכסה המנוע, לאחר מכן חזרו לרכב ונמלטו בנסיעה.

בהקשר לאישום זה, הואשמו הנאשמים בניסיון לחבלה חמורה - עבירה לפי סעיפים 333 + 25 לחוק ותקיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיפים 382 (א) + 29 לחוק.

2.       כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מתאריך 21/11/11, הצדדים הגיעו להסדר טיעון עוד טרם הגשתו לביהמ"ש (ור' בהקשר זה הסדרי הטעון בכתב אשר סומנו במ/1 ו - במ/2).

מדובר בהסדר טיעון אשר כלל למעשה את הגשתו של כתב אישום בנוסח שהיה מקובל על דעת שני הצדדים וכן הוסכם, כי כל אחד מהנאשמים יודה בעובדות כתב אישום המוסכם ויורשע בעבירות המיוחסות לו. לעניין העונש, הצדדים טענו באופן חופשי.

3.       בעניינם של הנאשמים הוכנו תסקירי שירות המבחן. אביא בקצרה את עיקריהם.

3.1.    מהתסקיר הנוגע לנאשם 1 עולה, כי הנאשם הינו בן 21, רווק, משרת בצבא. הנאשם הינו הצעיר מבין 3 אחים. אחיו הגדול נהרג לפני 4 שנים במהלך פעילות מבצעית בעת שירותו הצבאי. מהתסקיר עולה, כי מדובר במשפחה נורמטיבית ותומכת. הנאשם עצמו סיים 12 שנות לימוד ועל רקע נפילת אחיו הוא ויתר על שאיפתו לשרת כחייל קרבי והתגייס לשירות שח"מ בתפקיד טכנאי מעבדה במחוז תל אביב. מהנתונים שהתקבלו מהמשטרה, עלה ששירותו היה ללא דופי, אולם על רקע הסתבכותו בתיק שבפניי, הופסק שירותו במשטרה והוא עבר לשרת במסגרת צבאית. הנאשם לקח אחריות על המעשים אותם ביצע ותיאר אותם כאירוע חריג לאופן התנהגותו. לדבריו, הוא הגיע למקום האירוע על מנת להתעמת מילולית עם המתלונן, אולם האירוע הסלים ולכן הוא נהג באופן לא שקול. שירות המבחן ציין, כי למרות לקיחת האחריות הוא מתקשה לגלות אמפטיה ממשית כלפי המתלוננים. עוד צוין בתסקיר, כי כלל הנתונים  מצביעים על כך כי מדובר באדם צעיר, נורמטיבי, ללא בעיות התנהגות כלליות והסיכוי להישנות התנהגות אלימה דומה, הינו נמוך. יחד עם זאת, ראה שירות המבחן חשיבות בהשתלבותו בטיפול פסיכולוגי. לנוכח העובדה כי הנאשם משרת כיום שירות תקין ומועיל בצה"ל, ולמרות שמדובר בעבירה שאינה קלה, המליץ שירות המבחן להימנע מהשתת מאסר, גם אם בעבודות שירות, ובמקום זאת, הומלץ על הטלת צו מבחן למשך שנה. במהלך תקופה זו, יעקוב שירות המבחן אחר השתלבותו של הנאשם בטפול פסיכולוגי, שימומן על ידי משרד הביטחון על רקע עובדת היותו אח שכול. כמו כן, ציין שירות המבחן כי ניתן להשית על הנאשם צו של"צ בהיקף של 200 שעות וכן פיצוי כספי למתלוננים.

3.2.    מהתסקיר שהוכן בעניינו של הנאשם 2 עולה, כי הלה משרת כיום בצבא ומתכנן, לדבריו, להשתלב בעתיד בלימודי תואר ראשון בחינוך גופני במכללת וינגייט. מנתונים שהביא הנאשם מהצבא, עולה כי בתחיל הוא שירת כלוחם קרבי, אולם עקב קשיים שונים הוא הועבר לתפקיד טבח והוא ממלא את תפקידו לשביעות רצון  מפקדיו. גם הנאשם 2 מגיע ממשפחה נורמטיבית ותומכת. שירות המבחן התרשם כי אירוע העבירה עומד בפער משמעותי לאורח חייו, לעמדותיו ולהתנהגותו במישורי התפקוד השונים. הנאשם לקח אחריות על מעשיו וביטא תחושות של אשמה בושה וכעס עצמי על מעורבותו באירוע הנדון. כמו כן, ביטא הנאשם תחושות של חוסר אונים והעדר שליטה במצב אליו נקלע, לדבריו, בעל כורחו. הנאשם ביטא חרטה עמוקה בגין מעשיו ומעורבותו ושירות המבחן ציין, כי קיים סיכוי נמוך להישנות עבירות דומות בעתיד. לנוכח האמור לעיל, המליץ שירות המבחן על גישה שיקומית וציין כי השתת מאסר, ולו בדרך של עבודות שירות, תקטע את שירותו הצבאי. לכן, הומלץ על צו של"צ ופיצוי למתלונן. זאת ועוד, על אף ששירות המבחן לא התבקש להתייחס לסוגיית ההרשעה, הומלץ על ביטול הרשעתו של הנאשם וזאת לאור גילו, העדר עבר פלילי, לקיחת האחריות והעובדה כי מדובר באירוע יחיד וחריג שאינו משקף את אורח חייו ואת דפוס התנהלותו של הנאשם. כמו כן, צוין בהקשר זה כי הותרת הרשעתו עשויה לפגוע בהשתלבותו של הנאשם בלימודי תואר ראשון בחינוך גופני במכללת וינגייט.

4.       מטעם הנאשם 1 העיד מפקדו לשעבר במעבדת הקשר במחוז תל אביב - רס"מ אייל זכאי. רס"מ זכאי מסר שהנאשם 1 שירת באופן מקצועי והיה חרוץ ואמין. כמו כן, הוגשו בעניינו של הנאשם 1 מספר מסמכים (צוינו במקובץ נ/1), מהם עולות חוות דעת חיוביות, הן משירותו במשטרה והן משירותו כיום בצבא.

5.       בעניינו של הנאשם 2 העיד מפקדו הישיר בצבא, שמסר שהנאשם משרת לשביעות רצון מפקדיו ואף זכה לתואר חייל מצטיין גדודי. מדובר בחייל ממושמע, ומפקדו - מר איציק אלקיים - ביקש כי ביהמ"ש יתחשב בו. כמו כן, הוצגו מספר מסמכים (סומנו במקובץ נ/2), אשר מהם עולה הצטיינותו בשירות הצבאי.